פרק 118 – בן גוריון: חזון

"באין חזון יפרע עם", מזהיר ספר משלי. בדומה לכך, בן גוריון ראה בקיומו של חזון וברדיפה אחרי הגשמתו כתנאי יסודי לקיום שלנו כאן. החזון ששרטט נשען על מספר יסודות: קיבוץ גלויות, צלם אלוהים שבאדם, ואהבת לרעך כמוך. בפרק נעמיק בחזון הבן-גוריוני, ונשאל איזו השראה אנחנו יכולים לקבל ממנו לימינו.

רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

על שני סוגי מנהיגים דיבר אחד העם: נביאים וכהנים. את הנביא הוא ראה כאדם המלא כולו ברעיון מרכזי אחד, ומוכן להיאבק בעולם כולו כדי להגשים אותו, בעוד שאת הכהן הוא ראה כאיש פשרות מעשי, המסוגל – אחרי שהנביא הכין את הקרקע לכך – להפוך רעיון למציאות. בהשראתו נשאל מה חשב בן גוריון על נבואה ועל נביאים, נגלה מדוע הוא ראה בירמיה נביא דגול, וננסה להבין מה בעצם היה בן גוריון – כהן או נביא?

רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

איזהו חלוץ? אם תשאלו את דוד בן גוריון, מי שמניע את גלגלי ההיסטוריה אלה לא אנשים גדולים מהחיים; להפך. בפרק נחזור למאמר המכונן של בן גוריון על חלוציות, נגלה מה הקשר בין מחשבתו לבין תפיסת ״זקן ורגיל״ במשנה, ונקבל השראה גם מטקסט של רבי נחמן מברסלב על נקודת המלכות שקיימת בכל אחת ואחד מאתנו.

רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi